טל נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ

החלטה

בפניי בקשה להבאת ראיות לסתור.

התובע מבקש כי ביהמ"ש יאשר הבאת ראיות לסתור את קביעת הוועדה הרפואית לעררים מיום 6.3.11.

התובע עבר תאונת עבודה ביום 14.10.07, בעקבותיה נחבל והתלונן על כאבים בצוואר ובחילות.

הדיון יתמקד בטענות התובע לעניין הטנטון שהוא סובל ממנו.

רקע עובדתי לבקשה;

1. החלטת הוועדה הרפואית הראשונה מיום 13.10.08: בפני הוועדה הונחו מסמך חדר מיום 14.10.07 ו- אישור רופא א.א.ג. מיום 6.1.207.

הוועדה דרשה קבלת חוו"ד של נוירולוג ורופא א.א.ג. והתכנסה בשנית ביום 11.3.09 כאשר עמדה בפניה חוו"ד מיום 22.2.09 של ד"ר מרואן כרם ו- חוו"ד מיום 1.9.08 של נוירולוג ד"ר למברג.

הוועדה קיבלה את מסקנות המומחים וקבעה 0% נכות צמיתה.

2. החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 15.2.2010: הוועדה החליטה כי רופא א.א.ג. שדן בעניינו של התובע והמליץ לקבוע שהנכות אינה נובעת מהתאונה.

בפני הוועדה עמד המסמך של פרופ' יוכאימס וכן חוו"ד של ד"ר כרם מרואן, בנוסף למסמך מיום 14.8.08, דו"ח מיון ובדיקת EMG מיום 27.1.09.

פרופ' שצ'ופק כתב בייעוץ כי, התלונה הראשונה של התובע מופיעה ביום 6.12.07, הדבר מנתק את הקש"ס עם התאונה מאחר ובעיה כזו היתה גורמת לתובע לחפש מזור רפואי לפני תאריך זה, בנוסף, בדיקות התובע האוטונוירולויגיות היתה "תקינה וה- EMG אינה מראה פגיעה וסטיבולרית באשר לטנטון הרי לנפגע ליקוי שמיעה תחושתי עצבי דו צדדי שיכול לבוא עם טנטון אולם העובדה שתלונות הטנטון מתועדות לראשונה רק חודשיים לאחר התאונה והנפגע לא חיפש מזור לבעיה למרות שלפי תלונותיו הטנטון קבוע והגיוני שמפריע לו בתפקוד מצביעים על כך שהטנטון לא נגרם עקב תאונת הדרכים וגם אינו בדרגה חמורה של טנטון קבוע". היועץ החליט לשלול את הקש"ס עם התאונה.

3. החלטת ביה"ד לעבודה מיום 23.11.10 התובע פנה לביה"ד לעבודה בערעור על החלטת הוועדה, וביה"ד לעבודה החליט בהסכמת הצדדים כי:

עניינו של התובע יוחזר לוועדה הרפואית לעררים באותו הרכב על מנת שתזמן את התובע ליועץ א.א.ג., פרופ' שצ'ופק, אשר נתן את חוות דעתו לוועדה, ביה"ד קבע כי על היועץ להתייחס לטענות לפיהן התובע התלונן כבר ביום 12.11.07 בפני רופא משפחה על צפצופים באוזניים ולמכתבו של פרופ' יוכאימס אשר קבע קש"ס עם התאונה ונכות של 10%, לאחר מכן, תחליט הוועדה במצבו של התובע לאחר קבלת דעת היועץ.

4. החלטת הוועדה הרפואית לעררים השניה ביום 6.3.11: הוועדה הרפואית לעררים דחתה את ערעורו של התובע. הוועדה קבעה לתובע אפס אחוזי נכות בעקבות חוות הדעת של פרופ' שצ'ופק.

בפני הוועדה לעררים עמד פסק דינו של ביה"ד לעבודה וחוות דעתו של פרופ' שצ'ופק.

התובע ציין בפני הוועדה כי לפני התאונה לא סבל מטנטון, אולם הוועדה החליטה כי לאחר שעיינה בחוות דעתו שלפרופ' שצ'ופק כי אין קש"ס בין התאונה לתלונות הטנטון

חוות הדעת של פרופ' שצ'יפק מיום 3.1.11: המומחה בדק את התובע וקבע כי אין קשר סיבתי בין התאונה לבין תלונות התובע אודות הטנטון.

בפני פרופ' שצ'יפק הונח פסק דינו של ביהמ"ש לעבודה מיום 23.11.10 וכן אישור של פרופ' יואכימס מיום 17.5.09 אודות נכותו של התובע והקש"ס עם התאונה. בנוסף הונח בפניו המסמך מיום 12.11.07 של רופא המשפחה ד"ר אסלאן אוסאמה לפיו התובע מתלונן על רעשים באוזניים.

פרופ' שצ'יפק בחן את המסמכים ואת תלונות התובע והחליט ע"פ הידע הרפואי שלו כי תלונותיו של התובע אינן מתיישבות עם המצב הידוע של טנטון. ראשית, טנטון מופיע מספר ימים לאחר התאונה והמועד שבו פנה התובע נחשב למאוחר כי טנטון קבוע היה מפריע מאד לתובע ולא מאפשר לו לחכות בחיפושו אחר מזור רפואי. שנית, בדיקות התובע הנוירולוגיות הראו כי אין בסיס לתלונותיו אודות הסחרחורת ומכאן הוא הסיק כי התובע אינו אמין בתלונותיו.